השפעת הורמונים על ליפאדמה – מחזור, הריון, גלולות וגיל המעבר

ליפאדמה היא מחלה שמושפעת במידה רבה משינויים הורמונליים. נשים רבות מספרות שהתסמינים הופיעו לראשונה בגיל ההתבגרות, לאחר הריון, סביב גיל המעבר או בעקבות שינוי בטיפול הורמונלי. אף שהסיבה המדויקת לליפאדמה עדיין אינה ידועה, מחקרים מצביעים על כך שלהורמונים – ובעיקר לאסטרוגן – יש תפקיד משמעותי בהתפתחות המחלה ובהחמרתה.

למה הורמונים משפיעים על ליפאדמה?

רקמת השומן בליפאדמה אינה מתנהגת כמו רקמת שומן רגילה. היא מכילה קולטנים להורמונים, במיוחד לאסטרוגן, ולכן רגישה מאוד לשינויים הורמונליים.

כאשר רמות ההורמונים משתנות, עלולים להתרחש מספר תהליכים במקביל:

תאי השומן עלולים לגדול ולהתרבות.
חדירות כלי הדם עלולה לעלות, כך שיותר נוזלים יוצאים אל הרקמות.
הדלקת המקומית עלולה להתגבר.
מערכת הלימפה עלולה להתקשות בפינוי עודפי הנוזלים.

השילוב בין כל הגורמים האלה עלול לגרום ליותר נפיחות, כאב, כבדות ותחושת לחץ ברגליים או בזרועות.

גיל ההתבגרות – אצל רבות זה השלב שבו הכול מתחיל

אחד המאפיינים הבולטים של ליפאדמה הוא שהתסמינים מופיעים לעיתים קרובות לראשונה דווקא בגיל ההתבגרות.

בשלב זה הגוף עובר עלייה משמעותית ברמות האסטרוגן, והשינויים ההורמונליים משפיעים על התפתחות רקמת השומן. אצל מי שיש לה נטייה גנטית לליפאדמה, השינויים האלו עשויים להיות הטריגר הראשון להתפתחות המחלה.

יש נערות שמתחילות להבחין בכך שהרגליים או הירכיים גדלות בצורה שאינה תואמת את שאר הגוף, ולעיתים מופיעים גם כאבים, רגישות למגע או נטייה לחבלות. במקרים רבים, הסביבה מפרשת זאת כהשמנה רגילה, ולכן האבחון מתעכב במשך שנים.

מחזור חודשי – למה התסמינים מחמירים לפני הווסת?

נשים רבות עם ליפאדמה מדווחות שהתסמינים מחמירים בימים שלפני המחזור ובמהלכו.

במהלך המחזור החודשי חלים שינויים טבעיים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון. שינויים אלו עשויים לגרום ליותר אגירת נוזלים בגוף ולהגביר את התהליך הדלקתי ברקמת הליפאדמה.

כתוצאה מכך ייתכנו:

• יותר נפיחות ברגליים או בזרועות.
• תחושת כבדות.
• כאבים חזקים יותר.
• רגישות מוגברת למגע.
• תחושה שגרבי הלחץ לוחצים יותר מהרגיל.

אצל רבות, התסמינים נרגעים בהדרגה לאחר סיום הווסת, כאשר האיזון ההורמונלי משתנה מחדש.

הריון – תקופה של שינויים משמעותיים

במהלך ההריון הגוף עובר את אחד השינויים ההורמונליים הגדולים ביותר בחיי האישה. רמות האסטרוגן והפרוגסטרון עולות משמעותית, נפח הדם גדל ויש נטייה טבעית לאגירת נוזלים.

אצל חלק מהנשים עם ליפאדמה, השילוב הזה עלול לגרום להחמרה של הנפיחות, הכאב והכבדות ברגליים או בזרועות.

עם זאת, חשוב לדעת שלא כל אישה תחווה החמרה במהלך ההריון. יש נשים שמדווחות על שינוי משמעותי, בעוד שאצל אחרות המצב נשאר יציב יחסית.

במהלך ההריון חשוב במיוחד להמשיך במעקב רפואי, לשמור על תנועה עדינה, להשתמש בגרבי לחץ במידת הצורך ולהקפיד על שתייה מספקת בהתאם להמלצות הצוות המטפל.

גלולות ואמצעי מניעה הורמונליים

אמצעי מניעה הורמונליים, ובמיוחד כאלה המכילים אסטרוגן, משפיעים על מערכת ההורמונים בגוף. מכיוון שליפאדמה רגישה מאוד לשינויים הורמונליים, אצל חלק מהנשים הם עלולים להיות מלווים בהופעת התסמינים או בהחמרתם.

הורמונים חיצוניים עשויים להשפיע על רקמת השומן, על חדירות כלי הדם ועל אגירת נוזלים – מנגנונים הידועים כקשורים לליפאדמה.

עם זאת, התגובה לטיפול הורמונלי משתנה מאוד בין אישה לאישה. יש נשים שאינן מרגישות כל שינוי, בעוד שאחרות מדווחות על החמרה משמעותית לאחר התחלת הטיפול.

אם אובחנת בליפאדמה או קיים חשד למחלה, מומלץ לעדכן את הגינקולוג או הגינקולוגית לפני התחלת טיפול הורמונלי או בעת בחינת אמצעי מניעה חדש. אם מופיעה החמרה לאחר התחלת הטיפול, כדאי לשוב לייעוץ רפואי ולבדוק האם קיימות אפשרויות אחרות המתאימות יותר למצבך.

חשוב גם לזכור שלא תמיד ניתן לדעת האם השינוי נובע מהטיפול עצמו או פשוט מצירוף מקרים עם שינוי הורמונלי אחר בחיים. לכן, כל מקרה צריך להיבחן באופן אישי.

גיל המעבר – כשהאיזון משתנה שוב

גם גיל המעבר מהווה תקופה של שינוי הורמונלי משמעותי. רמות האסטרוגן יורדות, הגוף משנה את אופן פיזור השומן, חילוף החומרים נוטה להאט ומסת השריר פוחתת באופן טבעי.

אצל חלק מהנשים, השינויים האלו עלולים להיות מלווים בהחמרה של תסמיני הליפאדמה, כגון:

• עלייה בנפיחות.
• כאב מוגבר.
• תחושת כבדות.
• קושי גדול יותר בירידה במשקל.

נשים מסוימות מקבלות טיפול הורמונלי חלופי (HRT) כדי להקל על תסמיני גיל המעבר. ההחלטה האם טיפול כזה מתאים צריכה להתקבל יחד עם הרופא או הרופאה המטפלים, תוך התחשבות במצב הבריאותי ובמאפייני הליפאדמה של כל אישה.

האם אפשר למנוע החמרות הורמונליות?

לא ניתן למנוע את השינויים ההורמונליים הטבעיים של הגוף, אך בהחלט ניתן להפחית את השפעתם אצל חלק מהנשים.

בין הפעולות שעשויות לסייע:

• שמירה על משקל יציב ככל האפשר.
• הקפדה על תזונה אנטי דלקתית.
• שתייה מספקת של מים.
• פעילות גופנית מותאמת.
• שימוש בגרביוני לחץ במידת הצורך.
• ניקוז לימפטי אצל מטפל או מטפלת מוסמכים.
• מעקב אחר המחזור החודשי כדי לזהות דפוסים של החמרה ולהיערך אליהם מראש.

היכרות עם הגוף והבנת התקופות שבהן התסמינים נוטים להחמיר יכולות לעזור לתכנן טוב יותר את שגרת החיים ולהפחית את ההשפעה של התקופות המאתגרות.