ליפאדמה אצל גברים - האם זה באמת קיים?

בגלל נדירותה, הדרך לאבחון אצל גברים עלולה להיות ארוכה ומבלבלת. לעיתים התסמינים מיוחסים להשמנת יתר, לימפאדמה או מצבים רפואיים אחרים, ולכן האבחנה הנכונה מתעכבת. בכתבה זו נבין מדוע ליפאדמה כמעט תמיד מופיעה אצל נשים, באילו מקרים היא עלולה להתפתח גם אצל גברים, מהם התסמינים האופייניים, וכיצד מאבחנים ומטפלים במקרים הנדירים הללו.

האם גברים יכולים לפתח ליפאדמה?

התשובה הקצרה היא כן – אך מדובר בתופעה נדירה ביותר.

ליפאדמה היא מחלה כרונית של רקמת השומן, המתאפיינת בהצטברות שומן סימטרית בעיקר ברגליים ולעיתים גם בזרועות. המחלה מלווה לעיתים קרובות בכאב, רגישות למגע, נטייה להופעת סימנים כחולים ומרקם גושי מתחת לעור. אצל רוב האנשים עם ליפאדמה, כפות הרגליים והידיים נשארות ללא מעורבות, מה שיוצר מראה אופייני.

מרבית האנשים המאובחנים עם ליפאדמה הן נשים, אך בספרות הרפואית תוארו גם מקרים נדירים של גברים שפיתחו את המחלה. במקרים רבים נמצא כי הופעת הליפאדמה הייתה קשורה לשינויים הורמונליים משמעותיים או למצבים רפואיים מסוימים, ולא הופיעה ללא גורם רקע ברור כפי שקורה לעיתים אצל נשים.

למה ליפאדמה כמעט תמיד מופיעה אצל נשים?

אחד המאפיינים הבולטים של ליפאדמה הוא הקשר שלה לשינויים הורמונליים. אצל נשים, המחלה מופיעה פעמים רבות סביב תקופות שבהן הגוף עובר שינויים משמעותיים ברמות ההורמונים, כמו גיל ההתבגרות, היריון או גיל המעבר.

למרות שהגורם המדויק לליפאדמה עדיין אינו ידוע, חוקרים סבורים שלהורמון האסטרוגן יש תפקיד חשוב בהתפתחות המחלה. מאחר שנשים מייצרות רמות גבוהות בהרבה של אסטרוגן מגברים, ייתכן שזהו אחד ההסברים לכך שהמחלה נפוצה כמעט באופן בלעדי אצל נשים.

אצל גברים, רמות האסטרוגן נמוכות בדרך כלל ורמות הטסטוסטרון גבוהות יותר, ולכן התנאים להתפתחות ליפאדמה כמעט שאינם מתקיימים. זו אחת הסיבות לכך שהמחלה נדירה כל כך באוכלוסייה הגברית.

עם זאת, חשוב לזכור שהמחקר בתחום עדיין מתפתח, ולכן אין כיום תשובה חד-משמעית לשאלה מדוע חלק קטן מהגברים בכל זאת מפתחים ליפאדמה.

באילו מצבים עלולה להופיע ליפאדמה אצל גברים?

ברוב המקרים שתוארו בספרות הרפואית, ליפאדמה אצל גברים לא הופיעה ללא סיבה ברורה, אלא הייתה קשורה למצבים שהשפיעו על המאזן ההורמונלי של הגוף.

אחד הגורמים המרכזיים שנקשרו לליפאדמה אצל גברים הוא עלייה ברמות האסטרוגן או הפרה של האיזון בין אסטרוגן לטסטוסטרון. מאחר שהמחלה נחשבת קשורה במידה רבה להשפעת הורמוני המין, שינויים הורמונליים כאלה עשויים ליצור תנאים שמאפשרים את התפתחותה גם אצל גברים.

בין המצבים שתוארו בספרות הרפואית ניתן למצוא:

• עודף אסטרוגן או הפרעה במאזן בין אסטרוגן לטסטוסטרון.
• רמות נמוכות של טסטוסטרון (היפוגונדיזם).
• מחלות כבד כרוניות, שעלולות לשנות את חילוף החומרים של הורמוני המין ולהוביל לעלייה יחסית ברמות האסטרוגן.
• גינקומסטיה (התפתחות רקמת שד אצל גברים), כאשר היא נובעת משינויים הורמונליים.
• מצבים גנטיים נדירים מסוימים, שעשויים להשפיע על רקמת החיבור או על המערכת ההורמונלית.

חשוב להדגיש שהקשר הזה אינו אומר שכל גבר עם אחד מהמצבים הללו יפתח ליפאדמה. גם אצל גברים עם עודף אסטרוגן או הפרעה הורמונלית, המחלה עדיין נדירה מאוד. נראה כי ברוב המקרים נדרשת גם נטייה גנטית או שילוב של גורמים נוספים שעדיין אינם מובנים במלואם.

מהם התסמינים אצל גברים?

כאשר ליפאדמה מופיעה אצל גברים, התסמינים דומים מאוד לאלו המתוארים אצל נשים.

התסמין הבולט ביותר הוא הצטברות שומן סימטרית בשתי הרגליים, ולעיתים גם בשתי הזרועות. בניגוד להשמנה רגילה, השומן אינו מתפזר באופן אחיד בכל הגוף, אלא מצטבר באזורים מסוימים ויוצר חוסר פרופורציה בין פלג הגוף העליון והתחתון.

בנוסף לכך, אנשים עם ליפאדמה עשויים לחוות:

• כאב או תחושת רגישות באזורי השומן.
• הופעה קלה של סימנים כחולים גם לאחר חבלות קלות.
• מרקם גושי או תחושה של "גרגירים" מתחת לעור.
• תחושת כובד ברגליים, במיוחד לאחר עמידה ממושכת.
• מעורבות סימטרית של שני צדי הגוף.

אחד המאפיינים שעשוי לעזור להבדיל בין ליפאדמה למצבים אחרים הוא שכפות הרגליים בדרך כלל אינן מושפעות מהמחלה, גם כאשר הרגליים עצמן מוגדלות.

למה כל כך קשה לאבחן ליפאדמה אצל גברים?

מכיוון שליפאדמה אצל גברים נדירה מאוד, רופאים רבים כלל אינם חושבים עליה כאפשרות ראשונה. כתוצאה מכך, גברים רבים עלולים לקבל אבחנות אחרות לפני שמעלים את האפשרות שמדובר בליפאדמה.

בין המצבים שעלולים להיראות דומים ניתן למצוא:

• השמנת יתר – בליפאדמה השומן עמיד יחסית לירידה במשקל, בעוד שבהשמנה רגילה הפחתת משקל משפיעה בדרך כלל על רוב חלקי הגוף.
• לימפאדמה – שתי המחלות גורמות להגדלת הגפיים, אך בלימפאדמה קיימת לרוב מעורבות של כפות הרגליים, בעוד שבליפאדמה הן בדרך כלל נשארות ללא שינוי.
• אי-ספיקה ורידית כרונית – עלולה לגרום לנפיחות ברגליים, אך מדובר במנגנון שונה לחלוטין.
• בצקות כלליות – מצבים רפואיים שונים עלולים לגרום לנפיחות בגפיים שאינה קשורה לליפאדמה.

למידע נוסף על ההבדלים בין המצבים השונים, ניתן לקרוא גם את הכתבה ליפאדמה או משהו אחר?.

כיצד מטפלים בליפאדמה אצל גברים?

מאחר שמספר המקרים שתועדו קטן יחסית, אין כיום הנחיות טיפול ייחודיות לגברים. לכן, ברוב המקרים הטיפול מבוסס על אותן שיטות המקובלות גם אצל נשים.

מטרת הטיפול היא להפחית כאב, לשפר את התפקוד היומיומי, להפחית את תחושת הכובד בגפיים ולשמור ככל האפשר על איכות החיים.

הטיפול השמרני עשוי לכלול:

• פעילות גופנית סדירה המותאמת ליכולת האישית.
• תזונה אנטי דלקתית כחלק מאורח חיים בריא.
• שימוש בגרבי לחץ במידת הצורך.
• טיפולי ניקוז לימפטי ידני להפחתת תחושת הכובד והנפיחות.

כאשר התסמינים משמעותיים ופוגעים באיכות החיים, ייתכן שרופא מומחה ישקול גם שאיבת שומן ייעודית לליפאדמה. בניגוד לשאיבת שומן אסתטית רגילה, מטרת הניתוח היא להסיר את רקמת השומן הפתולוגית תוך שמירה מרבית על כלי הלימפה, במטרה להפחית כאב ולשפר את התפקוד.

במקרים שבהם קיימת הפרעה הורמונלית משמעותית, הטיפול במצב הרפואי שגרם לה עשוי להיות חלק בלתי נפרד מתוכנית הטיפול הכוללת, בהתאם להמלצת הרופא המטפל.

מה עדיין לא ידוע?

למרות ההתקדמות במחקר על ליפאדמה בשנים האחרונות, הידע על ליפאדמה אצל גברים עדיין מוגבל מאוד. מספר המקרים המתועדים קטן, ולכן קשה להסיק מסקנות חד-משמעיות לגבי שכיחות המחלה, הגורמים המדויקים להתפתחותה ומהלך התקדמותה אצל גברים.

רוב הידע הקיים כיום מבוסס על דיווחי מקרים בודדים ועל ההבנה שנצברה ממחקרים שנערכו בעיקר בקרב נשים. ייתכן שבעתיד יתברר שליפאדמה אצל גברים נפוצה מעט יותר מכפי שנהוג לחשוב כיום, אך מאובחנת לעיתים רחוקות בשל חוסר מודעות והדמיון שלה למצבים רפואיים אחרים.

ככל שיתפרסמו מחקרים נוספים ויצטבר ניסיון קליני רחב יותר, ניתן יהיה להבין טוב יותר מהם גורמי הסיכון, כיצד לאבחן את המחלה מוקדם יותר ומהו הטיפול היעיל ביותר עבור גברים.

עד אז, חשוב לזכור שלמרות שליפאדמה אצל גברים היא תופעה נדירה מאוד, היא בהחלט קיימת. מודעות גבוהה יותר בקרב אנשי מקצוע והציבור עשויה לסייע בזיהוי מוקדם יותר של המקרים הנדירים הללו ולאפשר טיפול מתאים בזמן.